


כאן תוכלי להיזכר שיש לך ערך
גם ללא כל מאמץ.
כאן לא נדרש בך שום תיקון או שינוי.
כל שנותר הוא להסכים להרפות ודרך המנוחה להיזכר בכל מה שכבר קיים בך ממש עכשיו.
יש בך כבר הכל.

כאן לא נדרש בך שום תיקון או שינוי.
כאן תוכלי להיזכר שיש לך ערך גם ללא כל מאמץ.
כל שנותר הוא להסכים להרפות ודרך המנוחה להיזכר
בכל מה שכבר קיים בך ממש עכשיו.
יש בך כבר הכל.
ואפילו כשכבר יש לך זמן -
את לא באמת נחה.
משהו בפנים ממשיך לרוץ:
להצדיק, להוכיח, למלא.
כי עמוק בפנים יש פחד -
שאם תעצרי באמת,
משהו בך יאבד ערך
וישאר מאחור.
אולי לרגע את מצליחה לשהות
אך מיד עולה בך אשמה או בושה
על כל מה שאת כרגע לא עושה.
אולי אפילו -
עולה קול שאת עצלנית?
כאילו לעצור לחלוטין
זו לא באמת אופציה.
יש רגע כזה -
שאת כבר גמורה מהיום,
אבל במקום באמת לנוח…
את ממשיכה.
גוללת,
מתכננת,
חושבת,
ממלאת.
זה לא שאין לך זמן לנוח,
זה לא שאת לא מנסה מספיק,
זה לא שאת לא יודעת איך.
זה משהו עמוק יותר:
הערך שלך מרגיש תלוי בעשייה
מנוחה מפעילה אשמה
שקט מרגיש מאיים
את עייפה - ואז מעייפת את עצמך עוד יותר


הריטריט הזה לא נוצר כדי ללמד אותך לנוח,
וגם לא כדי לתקן בך משהו או לשדרג אותך.
את טובה בדיוק כפי שאת
יש בך כבר הכל
אבל
מרוב עשייה
איבדת גישה
אל כל מה שכבר קיים בך
כשאת במנוחה מלאה
היום הזה נולד כדי לאפשר לשכבות המעכבות אותך,להתקלף מעצמן,
ללא כל מאמץ ולחזור אל הגרעין הטהור שבך.

